בטיחות בעבודה

לאור ריבוי המקרים של תאונות עבודה  באתרי הבניה , ובעקבות האסון הכבד שפקד אותנו בקריסת של ארבעת תקרות החניון ברמת החייל , וכן : קריסת מרפסות בחדרה , דיווח על הרוגים ופוצעים באתרי הבניה השונים , משרד הכלכלה והתעשייה הקים וועדה לטיפול בתאונות העבודה בראשות אלי אלאלוף  . הדיון בוועדה היה רציני והדוברים / נציגי הרשויות(א ) דיברו מדם ליבם בעקבות אסון  החניון כאמור , כל נציג הביא לדיון את השקפת עולמו ואת הרצון הטהור למגר את תופעת תאונת העבודה באתרי הבניה .

תהליך שמיעת הנציגים , הצגת נושא הדיון והמסקנות ככל שיהיו מסתיימים בכך שנדרשת אכיפה של הרגולטור ( פיקוח ), ענישה ע"פ החוק הפלילי  של המנהלים, עיצומים כספיים , וסגירת אתרי בניה .

מהדיונים התברר שעל כ 13,000 אתרי בניה ישנם 17 מפקחים מטעם משרד העבודה והכלכלה !

השאלות המתבקשות : האם עיבוי מערך הפיקוח מטעם משרד העבודה והכלכלה יביא לצמצום תאונות העבודה ואו כשלים הנדסיים בנושא בטיחות בעבודה ?

האם מפקח צמוד  מטעם מזמין העבודה לכל אתר בניה יביא לפתרון ?

האם לאחר מינוי ממונה בטיחות לאתרי הבניה  לאחר החקיקה צמצם ואו פתר את הבעיה ?

מנהלי העבודה שמחזיקים באחריות הפלילית לבטיחות באתרי הבניה מבקשים לנתק בין ניהול העבודה לבין ניהול ואכיפת הבטיחות , האם דרישתם מוצדקת ,והאם וקולם נשמע ?

האם חקיקה לעונש פלילי לבעלי תפקידים, מנהלים , עיצומים כספים יניב להפחתת תאונות העבודה?


(א)נציגים מוזמנים : , משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד הבינוי והשיכון, המשרד לביטחון פנים, משרד הפנים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד מבקר המדינה, משרד ראש הממשלה , המוסד לבטיחות ולגיהות, המוסד לביטוח לאומי, התאחדות בוני הארץ, התאחדות בוני הארץ, מגן דוד אדום, ארגון נכי תאונות עבודה ואלמנות נפגעי תאונות עבודה, ההסתדרות החדשה, כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי, כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי, הסתדרות העובדים הלאומית, איגוד לשכות המסחר, איגוד לשכות המסחר, איגוד לשכות המסחר, קו לעובד, הסתדרות עובדי הבניין והעץ, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הקואליציה למאבק בתאונות בניין, ארגון הממונים על הבטיחות והגיהות בישראל, הפורום למניעת תאונות עבודה, מכון התקנים הישראלי, עמותת מען – עמותה לסיוע לעובדים, האגודה לזכויות האזרח בישראל, מוזמנים שונים, הנוער העובד והלומד.


 

בטרם נענה על שאלות נוקבות וחשובות אלה  , ישנה חשיבות להבהיר כי יש להפריד  בין : הבטיחות בעבודה ,בטיחות המבנה , הגופים שאחראים לבדוק את הבטיחות , המתכננים , המבצעים , וגורמי האכיפה והפיקוח .

בטיחות המבנה .

  • בטיחות המבנה מבחינה הנדסית אינה קשורה לבטיחות העבודה, למרות שבתקופת הבניה של המבנה ישנם תנאים לתכן ההנדסי בהנחיות בטיחות המבנה בזמן ההקמה של המתכנן .

לדוגמא , פרוק רגלי תמיכה לאחר יציקה תקרה מבטון מזוין , המתכנן חייב להקפיד לרשום מהו המועד המדויק לפרוק התמיכות ובהעדר הנחיה בתוכניות ובשגיאה של מנהלים יתכן כשל הנדסי בטיחותי .

התקן מגדיר יחס של מפתח תקרה למועד פרוק התמיכות  , אי ציות להנחיות עלול להביא לסדיקה חמורה של התקרה , שקיעה ואף קריסה .

הנורמה במבנה מגורים להמתין 7 ימים כי המפתח של התקרות נמוך  מהדרישה בתקן .

אך לאור הדרישה ההולכת וגוברת מצד יזמים להגדיל מפתחי תקרות כדי להותיר גמישות תכנונית נדרש להאריך את זמן הפרוק ל 10ימים  עד 14 ימים  …

פרוק תקרות מרפסות זיזיות ( קונזלי )

כנ"ל לגבי קורות , עמודים וקירות בטון בהתאם לתפקוד ההנדסי

בהעדר הנחיה כתובה מצד המתכנן , יתכן כשל בטיחותי בתכן של המבנה .

. התכנון ההנדסי מבוצע ע"י מהנדס אזרחי הרשום במדור מבנים , אחריות התכנון של המבנה מבחינת עמידותו בתקנים של רעידות אדמה , עומס שימושי , ועומס קבוע (משקל האלמנט )  .

המהנדס מתכנן את המבנה בהתאם לפרוגרמה התכנונית של האדריכל, בהתאם לתפקודו וייעדו ( חניון , מבנה מגורים , תעשיה ) ובכל מקרה באם ישנם תפקודים חריגים היזם חייב לעדכן את המתכנן .

נוסיף שהמבצע ועובדיו המקצועיים ( נפרט בהמשך את הפונקציות ובעלי התפקידים ) חייבים לשמור על הנחיות המתכנן , העמסת עומס שימושי בניגוד לתכנון על תקרות יביא לקריסה / שבר ואו סדיקה של תקרות .( מילוי אדמה , כלים כבדים על תקרות וכיוצ"ב ) בהעדר מידע לגבי העומסים המותרים , נדרש לפנות למתכנן .

בנוסף אחריות המתכנן לאסוף את כל המידע מכל יועץ בפרויקט שעלול להוסיף למשקל העצמי של המבנה ואו למשקל השימושי של המבנה ( בד"כ נדרש ממנהל הפרויקט לתאם בין היועצים ולהקפיד שהתהליך מתבצע בשלב התכנון )

לדוגמא : יועץ הגינון מבקש מילוי אדמה של 1מ' על תקרת החניון , לצורך ההבנה תוספת של 1.6 טון / למ"ר  שמהנדס השלד חייב להוסיף למשקל השימושי של התקרה .

יועץ הבטיחות חייב למקם כבאית כיבוי אש במרכז תקרת החניון , כל הסכמה הסטטית צריכה להיות מחושבת לתקרה העמידה במשקל שימושי של 45 טון !

.כדי לפתור את בעיית איכות התכנון והפיקוח על התכנון נקבע בוועדת וייזלר( אסון ורסאי ) שהמדינה חייבת להקים מכוני בדיקה .

התכנון ותוכנית שלד המבנה ייבדקו באופן מקצועי ע"י מהנדס בניין הרשום במדור בניה . המכון כאמור יבקר את התוכנית ויאשר אותם בהתאם לתקנים .

עד היום לא הוקם מכון בקרה כאמור ולרשויות ( הוועדה המקומית המנפיקה את ההיתרים אין יכולת מקצועית לבקר את התוכניות ).

כשל מובהק של המדינה ביישום מסקנות הוועדה של האסון הקודם !!

בטיחות תפקוד המבנה בזמן ההקמה באחריות המתכנן ובאחריות המבצע ועובדיו, המבצע חייב להכיר את התקנים , ודרישות המתכנן .

בהעדר מכון בקרה , התכן ההנדסי של המבנה נמצא ללא בקרה , בדיקה מקצועית ואו פיקוח על תכנון מהנדס השלד .

המחוקק קבע שבכל אתר בניה ימונה מהנדס אחראי לתכנון השלד , מהנדס אחראי לביצוע השלד , מהנדס אחראי לביקורת .

מהנדס  אחראי לתכנון השלד חייב לקיים פיקוח עליון ע"פ דרישות התקנות .

בדיקה באתר הבניה של יציקות אלמנטים ראשיים ( בדיקת זיון התקרה , קורות וכיוצ"ב )

אנחנו מוצאים עם כך שאחריות המתכנן לא מסתיימת בתוכניות בלבד , המתכנן חייב להופיע באתר הבניה לשלבים החשובים ביציקת האלמנטים הראשים ולאשר את יציקתם .

מי אחראי לכשל הנדסי במבנה  ושל מי האחריות ?

יזם ?

מהנדס מתכנן השלד ?

קבלן ראשי ?

מהנדס אחראי לביצוע השלד מטעם הקבלן ?

מנהל העבודה מטעם הקבלן ?

קבלן השלד ?

העובדים ?

מפקח מטעם היזם ?

מפקח מטעם משרד העבודה והכלכלה ?

הרשויות שאישרו את היתר הבניה .?

שאלות אלה לא הוסדרו ולא נקבעו בחקיקה .?

בטיחות בעבודה

דרישות  "אחריות  מקצועית " משרד העבודה והכלכלה :

האחריות העליונה  היא על מבצע הבניה שהוא הקבלן  הראשי ו/או היזם ( מזמין העבודה )

ע"פ החוק מבצע עבודת בניה ( קבלן ראשי )חייב למנות מנהל עבודה מוסמך באתר בניה לצורך קיום ואכיפת הבטיחות באתר ע"פ התקנות .

האחריות של מנהל העבודה מכח המינוי היא אחריות ברורה ומוחלטת , האחריות היא פלילית ובמקרה של תאונת עבודה מנהל העבודה מוצא את עצמו אחראי בלעדי .

לאחרונה הוסיפו בוועדה תקנה שבכל אתר בניה שתהיה תאונת עבודה חמורה ( פציעה קשה ואו חלילה מוות , האתר ייסגר ל 48 שעות עד לגיבוש מסקנות ותיקון הליקויים  ) .

 בטיחות העבודה , ושמירה על תקנות הבטיחות נופלת למעשה על מנהל העבודה בלבד !

הוא בעל התפקיד היחידי הנושא באחריות פרט לקבלן הראשי ואו המבצע .

באתר הבניה ישנם בעלי תפקידים נוספים חלקם נדרשים ע"פ התקנות .

נבצע סקירה לבעלי התפקידים באתר בניה :

1 . קבלן ראשי

  1. מנהל פרויקט ( לא מופיע בתקנות הבניה ואו תקנות הבטיחות )
  2. מהנדס אחראי על ביצוע השלד / אחראי לביקורת
  3. ממונה בטיחות ( באתר מעל 100 עובדים )
  4. מנהל עבודה שלד
  5. מנהל עבודה גמר ( באתרים גדולים ואו רב קומות )
  6. קבלן משנה ( חשמל , שלד \אינסטלציה וכיוצ"ב)
  7. עובדי קבלן ראשי , עובדי קבלן משנה .
  8. מפקח מטעם מזמין העבודה .

מבלי לגרוע מהאחריות של הקבלן הראשי , האם ניתן לפזר את האחריות לבטיחות האתר והעובדים המונחת על כתפי מנהל העבודה ע"פ התקנות הקיימות ,   על  בעלי תפקידים נוספים ?

האם מהנדס שאחראי על ביצוע השלד אינו אחראי על הבטיחות ?

האם קבלן משנה פטור מאחריות לבטיחות ואו לנהל את עבודתו באמצעות מנהל עבודה מוסמך ?

האם נדרש לפצל בין נושא הבטיחות והאכיפה לבין ניהול העבודה ?

מנהל עבודה באתר בניה נדרש גם לנהל את העבודה וגם לנהל את הבטיחות ( אכיפה , הדרכה ) של כלל האתר לרבות בטיחות עובדי קבלן משנה …. באתרים גדולים כמעט ובלתי אפשרי לבצע את משימות העבודה והבטיחות יחדיו ,וברוב המקרים " האחד בא על חשבון השני "

בנוסף מנהל העבודה אחראי על מסתננים … במידה ונמצא באתר עובד ללא רישיון עבודה בישראל , משטרת ישראל תעצור את מנהל העבודה ל 24  שעות ותקנוס אותו עם אזהרה לפתיחת תיק פלילי בגין העסקת עובד ללא רישיון !, גם כשהעובד הוא עובד קבלן משנה והוא הסתנן לאתר ללא אישור מפורש ואו בידיעתו של מנהל העבודה .

המדינה הפכה את מנהל העבודה  למשמר הגבול ושעיר לעזאזל  ….

האם יש למנהל העבודה את כל הכלים להתמודד מול עובדי קבלן ממשנה ?

באתרי הבניה מרבית העובדים , הם עובדים פלשתינאים / זרים  העובדים באישור של משרד התמ"ת המדינה מקצה כמויות  של עובדים לענף הבניה ומחייבת את הקבלנים באגרות  והיטלים אך לא השכילה להכשיר את העובדים ואו לבצע להם הכשרת בטיחות כתנאי סף לקבלת רישיון עבודה בענף .

בהעדר חקיקה או תקנה , עובד בניה המגיע לאתר בניה , תנאי הסף הקיים לקבלתו , היינו רק רישיון עבודה לעבוד בישראל בענף הבניה  .

מנהל העבודה כחלק מעבודתו  נדרש לבצע הדרכת בטיחות.(כן מנהל העבודה הוא גם מורה ומחנך )

ההדרכה מבוצעת באתר כחצי שעה עד שעה , ויש לנו עובד מודרך !

העובד מגיע בלי תעודת מקצוע !!!! ,

במקצועות הבניה באופן כללי , קיימת  חשיפה גבוהה לתאונות עבודה :

ובפרט עובדי שלד ( טפסן , ברזלן ) , עובדי טייח על פיגומים , עובדי חיפוי אבן  על פיגומים .

מדוע הכשרה של מקצועות יסודות הבניה נעלמו ?

טפסן סוג 1 ועד סוג 5  , ברזלן כנ"ל , טיח , ריצוף

תעודות מקצוע יניבו סדר בענף , איכות ביצוע , אחריות עובד ובטיחות .

 ענף הבניה סובל מתחלופה רבה של עובדים בהתאם למיקום האתר  ולהתקשרות החוזית עם קבלן משנה , בד"כ קיימת תחלופה גבוהה של עובדים במשך זמן הבניה וברוב המקרים בכל אתר חדש מגיע צוות חדש . בעיה הקיימת למנהל העבודה ואו לצוות האתר, בכך שאין להם את הזמן ואו הכלים הנדרשים לבחון ולבדוק את רמת המיומנות של הצוות מבחינה מקצועית ובטיחותית והם לומדים זאת תוך כדי העבודה !

עובדים מיומנים  בעלי תעודת הכשרה מקצועית ובטיחות , ברמות שונות יכולים להניב לענף איכות עבודה , אחריות על צוות עובדים מבחינה מקצועית ובטיחותית.

  מסקנות

בטיחות בעבודה

נדרש לבדוק האם הפרדת נושא בטיחות בעובדה מניהול העבודה יביא לכך שבעל התפקיד יבצע את תפקידו טוב יותר ?

הוספת אחראים ( בעלי תפקידים קיימים ) תתרום לאכיפה טובה וניצול משאבים קיימים לטובת הבטיחות .

המדינה חייבת להתנות מתן אישור עבודה לעובד בענף הבניה , בכך שיעבור הכשרה מוסדרת ומעמיקה בנושא בטיחות בעבודה , ובתעודת מקצוע  .

סנקציה כספית , הפסקת עבודה , מציאת אחראים נוספים לא יביא בהיכרך לפתרון  משמועתי לענף המדמם .

הסדרת העסקתם של עשרות אלפי עובדים בתעודת מקצוע ובהכשרה בטיחות מסודרת בשילוב תקנות הבטיחות הקיימות יביאו לכך שתאונות עבודה יהיו נטע זר בענף הבניה .

 

תרשים בניית מערך בטיחות ואיכות הבניה  בשלב הקמת שלד הבניה . 

  1. קבוצת עובדים בעלי אסמכה , תעודות טפסן וברזלן סוג 1 עד סוג 4 ( אסמכה מקצועית , בשילוב תוכנית לימודים מעמיקה בתחום הבטיחות )
  2. ראשי קבוצה : ברזלן סוג 5 , טפסן סוג 5 ( אחריות אישית כלפי הקבוצה , בטיחות , איכות עבודה ) .
  3. מנהל עבודה מוסמך .
  4. מהנדס ביצוע ( מהנדס אחראי על ביצוע השלד )
  5. ממונה בטיחות ( באתר מעל 100 עובדים )
  6. מהנדס מתכנן ( פיקוח עליון )
  7. קבלן ראשי
  8. מפקח עבודה משרד העבודה הכלכלה והמסחר .

בטיחות המבנה

יישום וועדת וייזלר והפעלת מכוני הבקרה בדחיפות לבקרה מלאה של תכנון שלד המבנה .

הסדרת בעלי התפקידים והאחריות המקצועית של כל בעל תפקיד .

אכיפת פיקוח עליון על מתכנן השלד כהגדרתו בתקנות .

יוסף אביטן © כל הזכויות שמורות.

אין לשכפל, להעתיק, לצלם או לתרגם כל חלק שהוא מהמאמר. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול במאמר אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת מכותב המאמר.